Tag Archives: Ezekiel 43:7

וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ אֶת־מְקֹ֣ום כִּסְאִ֗י וְאֶת־מְקֹום֙ כַּפֹּ֣ות רַגְלַ֔י אֲשֶׁ֧ר אֶשְׁכָּן־שָׁ֛ם בְּתֹ֥וךְ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לְעֹולָ֑ם וְלֹ֣א יְטַמְּא֣וּ עֹ֣וד בֵּֽית־֠יִשְׂרָאֵל שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֞י הֵ֤מָּה וּמַלְכֵיהֶם֙ בִּזְנוּתָ֔ם וּבְפִגְרֵ֥י מַלְכֵיהֶ֖ם בָּמֹותָֽם׃ (Ezekiel 43:7) Clause Structure Overview The verse consists of two main thematic units, joined by a waw-consecutive, each with subordinate clauses: וַיֹּאמֶר אֵלַי — Narrative introduction, “And He said to me” Direct divine speech describing: The place of YHWH’s throne and footstool (אֶת־מְקֹום כִּסְאִי … אֶת־מְקֹום כַּפֹּות רַגְלַי) Purpose clause (אֲשֶׁר אֶשְׁכָּן־שָׁם … לְעוֹלָם) Prohibition clause with future negation (וְלֹא יְטַמְּאוּ עוֹד …) Detailed Grammatical Observations Phrase Morphology Syntactic Role Notes וַיֹּאמֶר Wayyiqtol Qal 3ms from אָמַר Main narrative verb Signals a new prophetic utterance.… Learn Hebrew