Tag Archives: 2 Chronicles 18:7

2 Chronicles 18:7 וַיֹּ֣אמֶר מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֣ל אֶֽל־יְהֹושָׁפָ֡ט עֹ֣וד אִישׁ־אֶחָ֡ד לִדְרֹושׁ֩ אֶת־יְהוָ֨ה מֵֽאֹתֹ֜ו וַאֲנִ֣י שְׂנֵאתִ֗יהוּ כִּֽי־֠אֵינֶנּוּ מִתְנַבֵּ֨א עָלַ֤י לְטֹובָה֙ כִּ֣י כָל־יָמָ֣יו לְרָעָ֔ה ה֖וּא מִיכָ֣יְהוּ בֶן־יִמְלָ֑א וַיֹּ֨אמֶר֙ יְהֹ֣ושָׁפָ֔ט אַל־יֹאמַ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ כֵּֽן׃ Framing the Dialogue: וַיֹּאמֶר … וַיֹּאמֶר The verse is framed by two sequential narrative verbs: וַיֹּאמֶר — Qal wayyiqtol 3ms of אָמַר (“he said”), the typical narrative past form introducing speech First spoken by מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל (King of Yisraʾel), and then by יְהֹושָׁפָט (Yehoshafat), king of Yehudah. This sets up a contrast of tone: cynicism versus restraint.… Learn Hebrew